פגיעה בפרטיות בחסימת גלישה
הרב יניב חניאזטבתתשעז05/01/2017
שאלה:
יש לי חבר ששלח לי מייל ממהנדס סייבר שכותב שהתוכנות של חסימה מאוד מאוד פוגעות בפרטיות של הגולש. האם זה נכון? האם בגלל זה לא כדאי לוותר על החסימה? האם זה לא מחיר כבד מידי? לדבריו זה גם מסכן את מי שמתכתב איתך...
תשובה:
טוב, יש כאן כמובן שני עניינים, הראשון הנושא הטכני והשני המחיר-
- פירצת האבטחה קיימת. אין דרך להתמודד איתה באמת. אילו יקום עובד של יצרנית אפליקציית החסימה ויחליט לעשות בזה שימוש לרעה, הוא יוכל. זה לא משהו שהוא פתיר בטווח הנראה לעין. וככל הנראה לעולם.
- זה "ברור מאליו" מבחינת כל מי שבעסק, אפילו קצת.
- אני לא מבין את מה שהוא כותב לגבי הסיכון של מי שאתה איתו בקשר, לענ"ד זה זניח. אתה לא מסכן בנקים ולא מסכן אף אחד אחר, אולי מי שמתכתב איתך בווטס אפ. וזה באמת לא נורא.
- למיטב ידיעתי אף אחד לא באמת מתעניין במידע המטורף שזורם דרך כל משתמש, צריך מוטיבציה עצומה כדי לשבת ולסנן את כל הזבל כדי להגיע למידע חיוני. וזה דבר שכל ספק אינטרנט, בסופו של דבר, יכול לעשות. זה נכון שהסיכון גדול יותר בשיטה הזו, אבל לא בהמון.
העניין השני-
אני די מתפלא על השאלה של המחיר לעומת הרווח. כל מי שבעניינים, אפילו מעט שבמעט, לא יכול לומר דבר כזה. מי שמבין את הסבל שגורמת התמכרות לפורנוגרפיה (עוד לפני העניין הדתי), את הנזק, את הנזק החינוכי והנפשי, לא יוכל לומר דבר כזה. ה"פרטיות" המקודשת איננה עומדת אפילו בקצת בטווח או אפילו ברמה של הנזק. כולנו מוותרים על פרטיות כשאנחנו הולכים לרופא לבדיקה מביכה וכל יולדת מוותרת על פרטיות כדי ללדת וליצור חיים. האמירה "כי אכן אין כל הגיון בויתור על הזכות הבסיסית לפרטיות" היא אפילו לא מגוחכת, היא לא ניתנת להבנה.האם אין כל הגיון? נניח שמי שייצר את האפליקציה ידע שהילד כתב לחבר שלו משהו הכי סודי בעולם, זה לא הגיוני לוותר על זה בשביל להציל אותו מלצפות בסרטי אונס ורצח ודם ועשן?
זה עניין של סדר עדיפויות, כמובן, אבל מעוות במקצת. כי אין שום פרופורציה בין הוויתור על הפרטיות לנזק שנגרם. פעם אמרתי להורה שטען לי את זה. נניח שהילד שלך מתקרב ערום לחלוטין. רטוב, להכניס יד לשקע. האם בשל "פרטיותו" לא תיגש אליו ותמנע ממנו לגשת? זה מגוחך.
בכל מקרה- לעניות דעתי, או שאולי בתחום הזה זה לא כל כך "עניות", אין אפשרות ריאלית לנער נורמלי להתמודד ללא סינון. כפי שזה נראה, מלבד השיטה של שומר מסך שלצערי לא תופסת יותר מידי, אין לנערים דרך להתמודד ללא עזרה חיצונית וטכנולוגית. בודדים מצליחים. ולכן זה המחיר שצריך לשלם. וחייבים לשלם.
כל זה לא סותר את העובדה שחברות הסינון למיניהן אינן טובות מספיק עדיין ויש צורך להגביר את הפרטיות ולהגביר את האבטחה. הן חייבות לעשות יותר מאמצים בתחום... אבל כמו שאף אחד לא נמנע בימינו להשתמש בבנקים בגלל הסיכון ש"עובד שכתב את האפליקציה" יגנוב מידע (וזה אפשרי כמובן, כמו בחברות הסינון), כך גם לגבי זה. כמובן שהבנקים עושים מאמצים למנוע מעובדים לגנוב וכך צריכות החברות לעשות.
ברכות
לגבי סינון תכני אינטרנט בטלפון בגדול יש שלוש אופציות-
1) רימון, כעת יש להם אפליקציה, זו אפליקצית סינון. היתרון הוא שזה רימון (המון ניסיון בסינון) והחיסרון הוא בדרך כלל רמת השירות (השירות על פי עדויות מאוד בעייתי).
2) נט ספארק מובייל שזו חברת האם של רימון שבאפליקציות החליטה ללכת לבד, דומה מאוד לרימון מבחינת ביצועים, עד כמה שידוע לי אין שם שירות, הכל דרך אתרים וכדומה.
3) שומר מסך שזו המערכת שלנו שזו מערכת דיווח ולא חסימה, היתרון הוא שניתן להיכנס להכל, המערכת רק מדווחת והמכשיר נשאר אותו דבר בדיוק, החיסרון הוא שזה דיווח ולא מונע כניסה.
החיסרון הבולט בחסימה הוא שהמכשיר משתנה והוא לא בדיוק המכשיר הרגיל, לדוגמא, אין אפליקציית חיפוש לגוגל, היו טיוב שונה וכדומה... אבל לנוער זה אולי לא משנה.
אף אחד מאיתנו לא מסנן/ מפקח על ווטס אם ודומיה...
אם האתר הוא ממש רווחי, כלומר- עניינו להרוויח כסף, אז צריך לסגור את המצב של מכירה או כל מה שמכנסי כסף ישירות. כך זה לא יפגע בדירוג בגוגל, כי האתר פתוח, אולם מצד שני לא ניתן יהיה לבצע פעילות שכרוכה בכסף. לדעתי, גם אם הקידום יפגע היה צורך לסגור, אולם בצורה הזו הקידום לא יפגע.
כן, השירים הללו מוגנים על ידי זכויות יוצרים וההעתקה שלהם יכולה להיחשב לגניבה בחלק ניכר מהמקרים.
זו שאלה מעניינת, מצד אחד, לכאורה, למה לא? בסך הכל אורח החיים דומה ויש הרבה משותף. מצד שני, יש בהחלט הבדל גדול באמונות ובגישות. אני חושב שברור שאחד הצדדים יצטרך לוותר על כמה אמונות ודרכי חיים, כי יש הרבה הבדל. ממילא, השאלה האם להתחתן או לא תלויה ברמת הויתור שאחד מן הצדדים יאמץ. לדוגמא- אם הגבר הוא דת"ל, אבל מוכן לוותרונות בתחום, נניח בנושא מקום הלימודים של הילדים, או אם להיפך, זה אפשרי. אם לא, אני סבור שזה קשה מאוד. כדתי לאומי שחי עם חברים מאוד מאוד טובים חרדיים, אני מוצא הבדלים וקשיים ביום יום בעניין ולכן אם שני הצדדים מאוד מחופרים בעמדות, זה יכול להיות קשה.
כמובן שזה שונה אם מדובר על אהבה גדולה שנולדה לפני וכעת זה המחסום היחיד, ששם יש מקום לבחון כל מיני הסדרים מעשיים, לבין הצעה שעוד לא נבדקה שאז לדעתי חשוב לבדוק את מידת המחוייבות של כל צד לויתורים.
בקשת שהתשובה תהיה חשאית, אולם משום מה כתובת המייל שלך לא נקלטה ולכן אי אפשר לענות חשאית. אנא שלח את השאלה שוב.
לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מרגיש שאני נתקל", אבל אני מניח שהכוונה שזה יותר קשה ממשהו אחר.
לפני הכל, כמובן שחשוב להדגיש שלא בכל המצוות אנחנו מרגישים נעימות וכמובן שאנחנו לא שומרים רק מה שמובן או ברור לנו. כמעט להיפך, אם היינו מבינים הכל ויודעים הכל, הרי שזה אומר שהתורה אנושית לגמרי ולא גבוהה משכלנו שלנו, ומה הטעם לשמור משהו שהוא אנושי לחלוטין? כך שאנחנו שומרים הכל, כמובן, אבל לא רק "שומרים" אלא גם מזדהים ומבינים שהכל חכם ואלוקי ועליון גם בלי ההבנה שלנו.
זה נכון שיש מעט הבדל בין דברים שהם מהתורה לבין גזירות חכמים, ששם אנחנו מצפים יותר להבין את הרקע לגזירה, אולם גם כאן ההבנה הבסיסית ביותר היא שחכמי התורה, לדורותם, וקבלת עם ישראל את הגזירות מלמדים על כך שיש כאן חכמה אלוקית גדולה, שבסופו של דבר טובה לנו יותר מכל דבר אחר.
וכפי שכתבתי, דווקא ההבנה שמדובר כאן על משהו גדול יותר מאיתנו מקלה על השמירה, כי לא היינו רוצים לעבוד ולשמור דברים שהם "בני אדם", כמונו.
לגבי עצם העניין- בדיני נידה יש לא מעט חומרות וגזירות שהצטברו, בגלל חומרות העניין והקלות הגדולה שבה אפשר "ליפול" ולחטוא בענין הזה. מדובר, כידוע, על היצר הכי חזק של האדם, על נסיונות יום יומיים ועל משהו שמצריך שמירה מיוחדת. לכן חכמים (ובמקרה מסויים, לא חכמים אלא בנות ישראל לדורותיהן) קבעו גזירות שונות שעניינם להרחיק את החטא בנושא הכל כך חשוב והכל כך קשה לשמירה הזה.
הענין של האמבטיה לא קשור לזה- זה פשוט ענין טכני של איך מתנקים ותיאורטית אם יוכח אחרת, ניתן יהיה להמתין גם פחות... אבל דינים אחרים בנידה קשורים לזה.
אני די חושב שרבים שחשים שהדינים הללו "מרתיעים אותם", מרגישים ככה בגלל שיש להם בעיה עם התערבות הלכתית בדבר שהוא כל כך "אינטימי", ואישי. ושם הדברים שכתבתי בתחילה כן מועילים.
